חנוכה שמח וסנובים גודם!

בית אחד, שני חגים, ופי מאה יותר כיף

עד לפני כמה שנים בטח עוד קראתם לו "סילבסטר" אבל היום כולם כבר יודעים שסילבסטר היה חתול, והשם הנכון שלו הוא "נובי גוד". ואיך חוגגים גם אותו וגם את חנוכה? נסטיה מספרת על החוויה שלה עם עץ אשוח וסופגניות.

כתבה מאת נסטיה לוקיאנוב, סטודנטית לביוכימיה ומדעי המזון

 

 

via GIPHY

 

ילדים למשפחות שעלו מברית המועצות לשעבר מכירים את החוויה בלחגוג שני חגים בחודש אחד. שני חגים שמייצגים דברים שונים לחלוטין, שתי זהויות שקיימות בנו כישראלים, יהודים ויוצאי ברית המועצות לשעבר.
זה מתחיל בחג החנוכה- הולכים לסבתא, קונים סופגניות (או מטגנים אותן- למרחיקי לכת בלבד), מדליקים נרות, יושבים ביחד ונהנים מזמן איכות משפחתי. בעצם, כמו כל משפחה ישראלית יהודיה טיפוסית. 

כמה ימים לאחר מכן מגיע חג אחר, הנובי גוד! לא סילבסטר ולא חג מולד, הנובי גוד- חג השנה החדשה. לא קל להסביר לישראלי הממוצע את העניין בחג ואת עצם היותו חג שאינו דתי אלא חג פשוט ומשפחתי שמעניק משמעות לכך שחלפה לה שנה והנה מתחילה אחת חדשה. לאורך השנים היחס לחג בקרב החברה הישראלית השתנה, תחילה היה בלבול- קראו לו בשמות שונים והאשימו את החוגגים אותו בכפירה בדת היהודית. עד שלאחרונה אימצו גם הישראלים את החגיגה של המעבר משנה קלנדרית אחת לאחרת, השנה הבינלאומית לפיה רוב הציבור הישראלי מתנהל. 

 

via GIPHY

 

כל ילד שגדל בבית עם הורים יוצאי ברית המועצות יודע- נובי גוד חוגגים בבית.  לא בבר וממש לא במועדון.  כל המשפחה הקרובה מתאספת בבית, מתלבשים בבגדים הכי יפים ומגונדרים שיש, אוכלים סעודת מלכים (ממש, אפילו לא בהגזמה) ומחכים - מחכים לשעה 00:00 כדי שנוכל להרים לחיים ולברך את השנה החדשה שהגיעה (כן, אפשר גם לתת נשיקה לאהוב/ה) ואז מתחילים בחגיגות עד הבוקר.

בתור ילדה התביישתי לספר שאני חוגגת חג של ״גויים״ למרות שבלב ידעתי שאין שום דבר דתי בחגיגה הזו ושאת הזהות היהודית שלי, זו שמדליקה נרות חנוכה כמה ימים קודם לכן, לא יקחו ממני.
עברו השנים, התבגרתי, הפסקתי להתבייש בזהות השניה שלי זו שחוגגת נובי גוד ביחד עם נרות החנוכה כאילו מעולם לא היה ניגוד בניהם. התחלתי לספר על הקסם שבחג תוך הדיפת ההאשמות על כפירה ביהדות. לראשונה העזתי להזמין חברה קרובה להתארח אצלינו בבית בערב הנובי גוד. מיותר לציין שהיה ערב בלתי נשכח, אכלנו מצוין, שתינו הרבה יין רקדנו ודברנו עד אור הבוקר אחד עם השני. הרגשתי תחושה חזקה של גאווה, הצלחתי לנפץ את הסטיגמות סביב החג שכל כך יקר לליבי. 

 

via GIPHY

 

כאדם בוגר יותר אני רואה את השינוי ביחס לנובי גוד. יותר אנשים לא טועים וקוראים לו בשמו האמיתי, מתנגדרים לכבודו, משריינים מקומות במסעדות יוקרה ומועדונים נחשקים. לפעמים מתחשק לי להחזיר את הזמן לאחור בקנאות ולומר לאותם אנשים שזה החג שלי ושהם בכלל לא חוגגים אותו כמו שצריך. מה שצריך הוא להתייחס ליום הזה כמעין סגירת מעגל, להסתכל על השנה שעברנו ,לחשוב על הדברים הטובים והפחות טובים שחווינו ולהתסכל קדימה לשנה החדשה שתתחיל בעוד כמה שעות. 

בשורה התחתונה, אין כמו להיות גם וגם, גם סופגניות, לביבות ונרות וגם עץ אשוח עם כובע מצחיק ושמפניה (או וודקה) ב00:00.
אל תתבישו בזהות שלכם, היא לרוב מורכבת מכמה זהויות שלכל אחת יש מקום בחיים שלכם וכל אחת משמעותית בדיוק כמו האחרת.

 

 

 

רוצים גם לשתף במשהו שכתבתם?
שלחו לנו עוד היום! יש גם פרסים!
https://www.aguda.org.il/fakultalk


 
 

 

"אני מאוד אוהבת בגדים. אוהבת שיש לי הרבה בגדים ובמיוחד חדשים. אבל בשנה שעברה אחרי שחזרתי מהטיול הגדול הבנתי שאני לא...

Posted by ‎אגודת הסטודנטים בפקולטה לחקלאות‎ on Thursday, November 26, 2020
ארנונה, רב-קו וכל מה שצריך לדעת כדי להשתחרר מהטפסים!
לקריאה
כל מה שצריך לדעת על ההיערכות המשותפת שלנו לתקופת המבחנים
לקריאה
עכשיו נשאר לכם רק ללמוד
לקריאה